נדחתה תביעה נגד מנכ"ל מרכז פרס לשעבר בגין נגישה ולשון הרע

1.         לפני תביעה בעוולה של נגישה ולפי חוק איסור לשון הרע.

כללי

2.         התובע הוא קצין במשמר הגבול. במועדים הרלבנטיים לתביעה, היה התובע בדרגת רב פקד ושימש כמפקד פלוגה במג"ב דרום.

3.         התובע נחקר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים ( מח"ש), הועמד לדין משמעתי בעניין אירוע שהתרחש ביום 22.12.02 (ואליו נתייחס בהמשך), וזוכה.

4.         חקירת האירוע החלה בעקבות מכתב, נושא תאריך 26.12.02, ששלח הנתבע 1 למפקד מג"ב (להלן גם: " המכתב").

5.         הנתבע 1 (" הנתבע") שימש בזמנים הרלבנטיים כמנכ"ל מרכז פרס לשלום.

6.         קצינת תלונות הציבור (קת"צ) במפקדת מג"ב, העבירה את מכתבו של הנתבע אל מח"ש לטיפול, בצירוף מכתב נלווה מיום 2.1.03 (נספח ב' לתצהיר התובע).

7.         לפי מכתב מנהל מח"ש מיום 2.4.03 למג"ב, החקירה נפתחה ביום 8.1.03,  הסתיימה, ולאור ממצאיה הוחלט להעמיד את התובע לדין משמעתי, בגין עבירה של שימוש בכוח שלא כדין (לפי סעיף 19א לתוספת השנייה לפקודת המשטרה [נ"ח], תשל"א-1971). כן מציין מנהל מח"ש, כי המליץ להעמיד את התובע לדין גם בגין עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה (לפי סעיף 4 לתוספת השנייה הנ"ל).

8.         ביום 6.7.03, הוגש כנגד התובע כתב אישום בבית הדין למשמעת, בגין שימוש בכוח שלא כדין (בלבד).

9.         עובדות אשר צוינו בכתב האישום הן אלו:

"1.       בתאריך הרלבנטי לכתב האישום, שירת הנאשם בתפקיד מפקד פלוגה לו' במג"ב דרום.

2.         בתאריך 22.12.02 נסעו ברכב אזרחי מאמן הכדורגל חדד עביד וכן שחקני כדורגל מחמוד בהא אל אדין, ואסם עביד (להלן: המתלוננים) לאחר שחזרו מאימון כדורגל.

3.         במחסום צומת נחושה, עוכבו המתלוננים על ידי שוטרי מג"ב בחשד כי הם נוסעים ברכב גנוב.

4.         למקום הוזעק הנאשם.

5.         הנאשם הורה למתלוננים להתרחק משולי הכביש. בנוסף, הורה הנאשם למתלוננים לשבת על ברכיהם תוך כדי כך שהוא בועט בגבם וברגליהם.

6.         בעשותו כאמור לעיל, השתמש הנאשם בכח שלא כדין."

10.       ביום 13.5.04, זוכה התובע על ידי בית הדין המשמעתי מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

הכרעת בית הדין המשמעתי

11.       במסגרת הכרעת הדין של בית הדין המשמעתי (להלן: " הכרעת הדין"), צוין כי בתום פרשת התביעה, הודיעה התובעת כי התביעה והסניגוריה הגיעו להסכמה לפיה השימוש בכוח המיוחס לנאשם התבטא בכיפוף ברכו של המתלונן באמצעות ברכו של הנאשם. כן צוין, כי לאור האמור, הצטמצמה נקודת המחלוקת לשאלה המשפטית, שהיא אשר עומדת להכרעת בית הדין והיא: האם מעשיו של הנאשם (התובע כאן), כנטען על ידי התביעה, מהווים שימוש בכוח כהגדרת פקודת המשטרה.